את הרשומה הזו כתבתי לפני שנתיים - מבחינתי הכל עוד תקף, צריך רק לשנות תאריכים כמובן.
רשומה המפרטת את סדר הסימנים כפי שאנחנו נוהגים לעשות (מנהג ספרד) אפשר לראות כאן, כולל רעיון סימנים מקוריים
ההכנות לראש השנה מבחינתי מתחילות כבר באמצע חודש אב (אלול בא). במהלך חודש זה אני כל הזמן מזכירה לעצמי שראש השנה הוא למעשה יותר יום הדין מאשר יום ה-תפוח בדבש, ובתהליך זה עבודת השמיים הפרטית שלי היא בעיקר להפסיק למצאו את הפסול באחרים (כי אין קל מזה) ולהתחיל למצאו את הפסול בי (ולתקן אותו).
מבחינתי העבודה מאוד קשה, כי לגברת גאוותנית קשה לחשוב שהיא לא מושלמת. הקרב שמתנהל בין התירוצים המספקים סביבה פוריה למחשבות מהסוג של "זה לא אני, אני בסדר, אין כמוני, כפרה עלי" לבין האמת הכואבת שיש בי הרבה מידות שהן דורשות תיקון הוא קרב קשה. קרב שדורש עבודה בלתי פוסקת...כמו בבצק שמרים שברגע שמספיקים ללוש אותו, הוא טופח!
מנגד וביחד, ראש השנה זה גם תחילת הלימודים וזה הזמן לרענן את ארונות בגדים של הילדים, לבדוק מה יש, מה אין, מה מתאים, למיין, לאפסן למסור, הרי שזה לא יאומן איך שבקיץ אחד כולם גדלים. מה ש-ים, שמש וארטיקים עושים לילד שום מרק לא יעשה! אז אני עוברת ארון ארון, מדף מדף, תוך כדי גם עושה חלונות שסובלים מהזנחה קשה (כי קיץ? כי חופש? כי חם?) ואם כבר אז קצת את הקירות, איפה שהלבן הפסיק להיות לבן.
אני מנקה ומהרהרת מהרהרת ומנקה.
ואז מגיע שלב הטבלאות, כי בכל זאת צריך לאכול משהוא לא?
(-:
ולפני שאני עוברת הלאה, תגלית השנה: מי הוא ירוחם?
אז זהו, כבר שנים שאני שומעת את הביטוי הזה, "מודה ועוזב ירוחם" ותמיד שאלתי את עצמי, מי הוא ירוחם? מה הקשר ל"מודה"? למה תמיד מזכירי אותו? למה צריך לעזוב אותו? האם ייתכן שזה ירוחם, אותו אחד שגר על יד המכולת של שושנה? אבל כמובן שמעולם לא שאלתי, תמיד שמעתי את הביטוי והנהנתי כאחת שמבינה / מסכימה. אבל היום בעלי טפס אותי על חם
תוך כדי שדיברנו על תשובה הוא הזכיר את הביטוי הזה. אני כמובן נתתי את המבט המבין שלי ...הוא הסתכל עלי במבט משועשע: "את לא יודעת מה זה ירוחם נכון?" הוא שאל. "אני??" עניתי לו עם עיניים מופתעות (מרילין בתפקיד שא תמים). אבל כבר לא הייתה דרך לברוח...וסוף סוף הבנתי ש"ירוחם" זה לא ההוא מעל יד המכולת, ולמי שכמוני לא יודע (יש כאלה?) אז זה אומר שכשטועים במעשה ורוצים לעשות תשובה, השלב הראשון הוא להודות ("מודה") השלב השני הוא לא לחזור על אותו המעשה ("עוזב") ורק אז, ה' ירחם עלינו ("ירוחם"). קלי קלות אה? נו באמת, איך לא חשבתי על זה לבד!י
המתכון לעוגת הגבינה הנהדרת הזו כאן
http://mablogeria.blogspot.co.il/2013/05/blog-post.html
בחג הזה השנה יוצא רצף של רביעי, חמישי, שישי ושבת.. שזה ב"ה הרבה קידושים עם הרבה חלות, הרבה סעודות והכל צריך להיות מוכן מראש. להלן תוכנית העל שלי, מחולקת ל- 4 שבועות. יצוין שיחד עם ששכנתי שכרנו מגמ"ח מקפיא לתקופת החגים
השבוע הראשון של ההכנות: הסימנים
את הריבות אני מכינה בכמות גדולה יחסית ומעבירה לכלים בינוניים וכך אני יכולה לחלק אותן לחברות לכבוד ראש השנה.
תמרים צהובים נקנו והועברו למקפיא, יחד עם הגבעול היפה
ריבת רימונים ושקדים שנהיה מלאים מצוות כרימון.
מרקחת תפוחים שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. תוגש עם עוגיות דקיקות בטעם קינמון, בצורת תפוחי עץ. או אולי שקיקי פילו ממולאים תפוחים על כפית דבש?
רוביה יבשה נקנתה ותוכן בערב חג על הבוקר: מבשלים אותה במים (לא יותר מדי) ומתבלים בנדיבות בשמן זית, לימון, מלח פלפל כוסברה שום ובצל סגול
פאי דלעת הוכן, נחתך לקוביות שוות ונשמר במקפיא. על כל ריבוע מונחת פיסה של קראמל זרעי דלעת (מתכון
בקרוב ב"ה). הפאי יוגש לערב חג שני. ואולי גם קיש דלעת? או רביולי דלעת? ואולי הפעם סיגאר מולא דעלת נימוחה?
בקרוב ב"ה). הפאי יוגש לערב חג שני. ואולי גם קיש דלעת? או רביולי דלעת? ואולי הפעם סיגאר מולא דעלת נימוחה?
כיסוני דלעת עגולים מבצק בריק גם הם הוקפאו ויוגשו בערב חג שני
לביבות כרישה טוגנו והוקפאו בשתי קופסאות שונות: אחת לערב חג ראשון ואחת לערב שני
ריבת סלק שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו - תוגש בערב חג ראשון, בנתיים יושבת יפה במזווה.
מאפה סלק יוגשו בערב חג שני. מחכים במקפיא
ומה עם סורבט סלק?
או קציצות בשר עם סלק עלים? ומה עם פסטו סלק עם בזיליקום וזרעי דלעת??
ומה עם סורבט סלק?
או קציצות בשר עם סלק עלים? ומה עם פסטו סלק עם בזיליקום וזרעי דלעת??
חבושים מתוקים שתשמש לברכת שהחיינו בערב חג שני עם טיפ שנתן שמני לקילוף חבושים: מרתיחים את החבושים השלמים בסיר עם מים לכמה דקות. מרקחת זו גם תוגש במוצאי יום הכיפורים ב"ה
ריבת חצילים (מתכון של קיצי) אני מכינה מדידי, בתקווה שנחלץ מהמינוס (בחילוף אותיות)
השבוע השני של ההכנות: חלות ומאפים וטיפול בבשר ודגים
בשבוע זה החלות (14) תפסו מקום מרכזי: לפי חישוב קצר מתברר שצריך
2 חלות לערב חג ראשון
2 חלות לקידוש של הבוקר
2 חלות לערב חג שני
2 חלות לקידוש בוקר
2 חלות לסעודה ראשונה של שבת
2 חלות לסעודה שניה
2 חלות לסעודה שלישית
את כל החלות ארזתי זוגות זוגות כשעל כל אריזה ציינתי לאיזה סעודה היא שייכת.
בנוסף הכנתי קובנות לרביעי בצהריים ושישי בצהריים, בשביל לאכול עם המרק התימני.
את הקונוסים הכנתי מראש והקפאתי והם ישמשו לסעודה שלישית של שבת. פשוט להפשיר, לחמם על הפלאטה ולמלא בסלט טונה.
ג'חנון הכנתי בשביל הקטנים שקמים מוקדם ביום שבת שרוצים לאכול משהוא עד שמתיישבים לחמין
קיגל (הפעם עם צימוקים) הכנתי בשביל סעודה שלישית של שבת.
טיפול בבשרים:
נתח מספר 5 יוגש בערב חג ראשון כשהוא צלוי בתנור וסביבו פטריות מכמה סוגים. את הנתח אפשיר ביום ראשון אתבל ביום שני ואכניס לתנור ביום רביעי
חזה עוף בשביל הפסטילה שאני אוהבת גם להגיש בערב חג ראשון של ראש השנה. את החזה הטרי כבר בישלתי חתכתי לקוביות והקפאתי. גם הוא יוגש בערב חג ראשון. ביום רביעי בערב ארכיב את המנה. יצוין שהמנה בשלימותה עוברת יפה הקפאה + הפשרה על השיש וחימום על הפלטה.
שריר טרי נחתך לקוביות והוקפא, הנ"ל יבושל ביום חמישי בצהריים לאט לאט ברוטב של דבש, שום ורוזמרין. המטרה היא "לשגע" את הבית עם הריח של הצלי לקראת ערב חג שני, לצד אורז בן, גם הוא טרי.
עופות נחתכו ונוקו. חלק למרק התימני של יום רביעי ושישי (על יד הקובנה)
וחלק בשביל העוף באננס שיוגש בערב שבת בסעודה ראשונה, לפי בקשת הבנות. את חתיכות העוף האלו סידרתי והקפאתי בתבנית אפיה יחד עם משרה של מיץ אננס, סויה שום יין ודבש. לפני החג התבנית תיכנס לתנור לאפיה ובערב שבת תתחמם על הפלטה.
נתחי שפונדרה טריים נחתכו והוקפאו. הם ישמשו לחמין של יום שבת (בקיילה רבותי, בקיילה) את תמצית הבקיילה כבר הכנתי ואת התבשיל עצמו אכין ביום שישי בבוקר. (רק לשים בסיר וליהנות מהריח)
בנוסף הכנתי מספר רולדות בצק עלים ממולאות בשר טחון בתיבול נדיב של בצל מטוגן, זרעי כוסברה וזרעי כמון. הרולדות הוקפאו לשימוש "על כל מקרה".
הדגים נקנו טריים, נוקו, תובלו במלח שום וחוויג' והוקפאו. בראש השנה והשבת הסמוכה אנחנו נוהגים לאכול כרפיון בתנור, לפי מתכון של סבתי מזל. בערב חג אני מוציאה את הדגים מהמקפיא, מפזרת פרוסות בצל בשפע ושמן לרוב ומכניסה לתנור לצליה הגונה.
השבוע השלישי של ההכנות: קינוחים וסלטים מבושלים
אין מה לעשות, ארוחה בלי קינוח זה ארוחה עצובה, בית בלי ממתקים זה בית עצוב ואנחנו במה עסקנו? רק בשמחה ברוך השם.
לאחרונה בני הבית משתפים פעולה עם שיגעון הבוואריות שלי ואלו עולים על שולחננו בכל מני וריאציות. גם לחג הזה הם יככבו, חלק בהגשה אישית, חלק משולבות בשכבות של עוגה. הבוואריות לשמחתי הרבה שורדות יפה מאוד הקפאה.
בוואריה מוקה: את הבוואריה הכנתי כמנות קטנות אישיות. בבסיס שיכבה דקה של טורט שוקולד, מעל שיכבה נדיבה של מוס מוקה ולמעלה גנאש שוקולד. יוגש כקינוח לערב חג ראשון.
בוואריה פסיפלורה: אותה הכנתי במגש מלבני ופרסתי לקוביות. מוס פסיפלורה בין שתי שכבות טורט וניל ומעל ציפוי ג'ל פסיפלורה. תוגש בשבת בבוקר במצב חצי קפוא ל-אחרי החמין.
סורבט מנגו – קוקוס ו סורבט קיווי: אני אוהבת להגיש סורבטים כ- "הפסק" בין מנות הדג למנות הבשר. הסורבטים מחכים במקפיא בכוסות קטנים מוכנים להגשה.
טראפלס שוקולד: יוגש לצד מרק מוקה-קוקוס כקינוח של ערב חג שני.
תחתיות קדאיף: יתחממו על הפלאטה ויוגשו כשעליהם בננה מטוגנת ורוטב אננס ג'ינג'ר. את הבננה אכין ביום שישי בבוקר. למעשה ניצן אחראית לקינוח הזה – רעיון וביצוע.
דובשניות: ניצבות כבר על השיש כדי להכניס את כולם לאווירה של "הנה ראש השנה קרב"
עוגיות קינמון בצורת תפוחי עץ: יוגשו לצד המרקחת תפוחים של הסימנים
שושני תפוחי עץ: אחרי הפשרה על השיש וחימום קליל על הפלטה יוגשו לארוחת הבוקר של חג ראשון.
מאפי תמרים אישים: יוגשו לארוחת בוקר של חג שני
עוגת דבש: הפעם בשילוב שקדים פרוסים
עוגיות בולו: בל נשכח שביום ראשון מיד אחרי החג חל צום גדליה שבסיומו אנחנו נוהגים לאכול עוגיות בולו. אז כבר הכנתי.
איך שהוא, כשאני מסיימת להכין את הקינוחים, אני מתמלאת סיפוק בתחושה שהגדול כבר מאחורי, והשאר בצי'ק אני מארגנת.
השבוע שחל בו ראש השנה: השלמות ושאנטי
למעשה בנקודה זאת (השבוע שחל בו ראש השנה) הרוב מאחורי, אבל עושה רושם שאוכל של ממש אין. המצרכים הגדולים נמצאים בבית (בשרים, דגים וכן הלאה) ומה שאני צריכה כרגע זה לבנות טבלה עם תפריט האוכל לפי סדר כרונולוגי של הגשתם וציון באיזה נקודת זמן במהלך השבוע אני מתכוונת להכין אותם ואיזה מצרכים טריים אני צריכה לקנות לצורך המשימה (בעיקר ירקות).
בבניית הטבלה אני לוקחת בחשבון שיום שלישי הוא יום סגור מבחינתי (בילוי עם הילדים בים ובערב "על האש" שיארגן לנו בעלי כשיחזור מהעבודה) ויום רביעי הוא על תקן "שאנטי" כך שהוא יכלול את המינימום ההכרחי לעשיה (בעיקר מוקדם בבוקר) + שנת צהריים הגונה.
במהלך החג עצמו אני מתכוונת לבשל את המינימום ההכרחי לכבוד שבת (את החמין למשל) כי את הרוב כבר סגרתי.
14 תגובות:
מרננות :
תענוג אמיתי תמיד לקרוא על יצירות הפאר שלך - כמו כן על ההתארגנות לקראת החג יישר כוחך ובאמת מכל הלב
כל הכבוד ואשרי בני ביתך שבורכו באשה/אמא כזאת נהדרת .
שנה טובה מאושרת ושמחה עם הרבה בשורות טובות
לך ולכל משפחתך .
שתהיה לך שנה טובה ומלאה.
את מהווה השראה ומודל להרבה נשים.
בהצלחה וחג שמח.
כמו שכבר אמרתי לך אני פשוט נהנת ליקרא אותך!!!ההכנות שלך מפליאות ומרשימות אותי כל פעם מחדש♥
מאחלת לך/כם שנה מבורכת בבשורות טובות בריאות ופרנסה..אמן!!
אוהבת
שונטל
♥
נשיקות לאריה המתוקי ...
הי מרילין,
תענוג לקרוא אותך
אני לומדת ממך המון, בעיקר איך להתארגן מראש ולמנוע לחץ מיותר ברגע האחרון.
מאחלת לך ולכל המשפחה שנה מבורכת, שמחה, בריאה ומלאת בישולים...
ליזקוש
הי מרלין
הייתי מאוד שמחה להכין את ריבת החצילים שהכנת. אבל אין קישור למתכון.
ממש אשמח אם תתני מתכון.
מרילין Chéri....
זה תענוג צרוף בכל פעם מחדש לראות את הבלוג שלך ולקרוא את מה שאת כותבת.
אני מאחלת לך שתהיה שנה שנה מלאה ופוריה, עם המון יצירה ועשיה, שפע של פריחה ושגשוג לכל בני משפחתך.
את המודל שלי.
shana tova from Oslo
i love your blog, you are an inspiration.
אין לי מילים יקירתי, באמת שאין!
את פשוט אישה מיוחדת במינה!
מלאת הערכה כלפי כל האושר שההשקעה שלך עבור החג
ואיזה כיף למשפחתך שנהנית מכל המטעמים הללו!
מקווה שגם תספיקי לנוח מתישהו בחג הזה :)
מאחלת לך שנה טובה ומתוקה!
שק של אושר וים של אהבה
ושכל מה שתאחלי לעצמך יתגשם!
ענבל
אין כמוך! באמת...
צריך לתת לך תוכנית בטלויזיה בה תוכלי ללמד את כולם הכל בערך...
אני זוכרת שביקשתי ממך טיפים בעבר בארגון ארוחות חג וכו'... ואמרת שאת מתכננת כבר משו כזה... אז קצת באיחור-תודה רבה!! כרגע אמא שלי היא זו שמבשלת (ומארחת אחרים מידי פעם. אין אצלנו דבר כזה להתארח...), ואני מנסה לגרום לה לעבוד כמוך (לא ממש מאורגן כמוך, זה מסובך...אלא רק קצת...). ללא ספק למדתי ממך (ואמשיך ללמוד...) המון!
אז תודה רבה רבה רבה!
שנה טובה!
מיכל.
מרלין!
הכל פשוט מדהים, ההתארגנות שלך, העיצוב המוקפד, היופי והטעם
ומעל לכל - הכבוד והאהבה לשבת ולחג!
יש המון ללמוד ממך.
אגב - של מה התמונה בראש העמוד? (נראה כמו סירות שוקולד לבן)
מרלין שנה טובה
ההתארגנות שלך מדהימה!!! יישר כח , אבל אותי זה כבר מלחיץץץץץץץ... שעוד לא עשיתי דבר, והיכן את מאחסנת את הכל? למדי אותנו....
מרילין את פשוט מלכה!
חבל שיצא לי לקרא את הפוסט רק עכשיו אחרי החג.
נלמד בע"ה לשנה הבאה..
אני רק הארה קטנה,
שאסור להכין אוכל מיום ראשון של ר"ה
ליום השני.מותר להכין רק אחרי הדלקת הנרות של היום השני.
גמר חתימה טובה.
"בית בלי מתוקים זה בית עצוב"??
לדעתי להיפך, מתוקים צריך לצרוך במתינות רבה ולהיזהר.
ואם האוכל מוכן ברובו כבר בימים ראשון-שני, הוא מחזיק מעמד במקרר יפה עד לחימום בפלטה בחמישי-שישי-שבת?
הוסף רשומת תגובה