~~ שישי בשאנטי ~~


לפרק הקודם: פרק 1 - ניהול הבית לקראת שבת
בעבר, ימי שישי היו ימי מרתון. וגם בימי הקיץ הארוכים, ששבת נכנסת מאוד
מאוחר, תמיד תמיד קיבלתי את השבת "עד הרגע האחרון" כשאני ספק מתנשפת
ספק מתעלפת מהלחץ של הדקות האחרונות.י

.
אני זוכרת פעם, שאורחים שהקדימו מעט תפסו אותי בדיוק כשאני מעבירה סמרטוט אחרון בחדר
מדרגות, "כנסו כנסו, אני תכף מגיע..לא....אתם ממש לא מפריעים......" ולא פעם קיבלתי אורחים כשאני עדיין בבגדי ב' "שבו, אני תכף מגיעה..רק שמה משו עלי". ואז נכנסת לחדר..רואה את המיטה ויודעת
שרק דבר אחד אני רוצה עכשיו..לשכב וליישר את הגב!
י
.
במצבים אלו, הייתי יושבת בסעודת השבת קצת כמו רובוט, מגישה מטעם אחר מטעם אבל לא טועמת.י
גם אם הייתי אוכל אוכלת, לא הייתי ממש טועמת. הייתי עייפה מדי לזה. וגם שיחה של ממש לא יכולתי לנהל, דומה כי כל מה שרציתי זה לפנות וסוף סוף ללכת לשכב.
.
הרבה פעמים חשבתי לעצמי..למה אני כל כך טורחת? אני בכלל לא נהנית. לא מהאוכל, לא
מהחברה, ולא מהאווירה השבתית!
עד שאמרתיNO MORE

יום שישי מתחיל לי ב- 6:20
המשימות המיידיות והקבועות שלי הן
לכבות את האור של המקרר והמקפיא חבל לחכות לרגע האחרון וממלא במהלך היום אני לא צריכה את האור שלהם לשים את הסיר של החמין על האש. את החמין אני מכינה "קומפלט" ביום חמישי: הכל חוץ מבישול שכבות בצל  מטוגן, בשר סגור מכל הכיוונים, קטניות, תיבול, קציצות נלוות. הכל מוכן כבר, ורק צריך להוסיף מים ולבשל השהיה של הבשר והקטניות במקרר עם התבלינים רק משבחת את התבשיל, והנה בכלום עבודה וכלום לכלוך הכוכב של השבת כבר עומד לו על הגז, מפיץ ניחוחות ראשונים.

לשים סיר של אורז על האש אורז אנחנו אוכלים כמעט כל יום (עניין של שלום בית), ולא מתפשרים על אורז טריאת האורז אנחנו קונים בשקים  של- 5 קילואני בוררת את ה- 5 קילו בעזרת מגש גדול, ומחלקת אותם  לשקיות לפי 2 כוסות בכל שקית. את השקיות אני  מקפיאה וכך, תמיד יש לי ב"שלוף" אתכמות האורז היומית מוכנה ומזומנה לקפוץ לסיר.י ביום חמישי אני שמה בסיר קטן ושטוח מעט בצל  מטוגן, מוסיפה את האורז והמלח מערבבת ושומרת במקרר וכך, ביום שישי בבוקר כל מה שנשאר זה לחמם מעט
את האורז על הגז, לשפוך מים רותחים, לכסות
במגבת ומכסה..והנה האורז בדרך.י
 
להכין קובנה. בימי שישי בצהריים אנחנו נוהגים לאכול מרק תימני מלווה בקובנה חמה. ביום חמישי אני מכינה את הבצק, נותנת לו התפחה ראשונה, מורידה אוויר, מכניסה לשקית משומנת ומשאירה כך במקרר לתפיחה איטית עד יום שישי בבוקר. אז הנה, הגיע הזמן, ואני פותחת / מגלגלת את הקובנה על גבי
נייר אפיה מעט מקומח שאני שמה על השיש כדי  שהנ"ל יישאר נקי, והק
ובנה נכנסת להתפחה נוספת, הפעם
בתוך הסיר
המיועד שלה. את המרגרינה שאני צריכה בשביל הפתיחה אני ממיסה בתוך הסיר עצמו, וכך גם חסכתי כלים וגם שימנתי את הכלי עצמו

לשים את הסיר של המרק על האש: את הסיר אני מכינה גם ביום חמישי. יש בו לפי שכבות: בצל (משוח בשמן בכדי שיוכל לבלות את הלילה בלי תופעות לוואי), עופות, כוסברה וקישואים. בנוסף, אני שמה בסיר שקית קטנה עם צרור קטן של  כוסברה, שאניאוהבת להניח על המרק אחרי שהוא  מוכן.אז בשישי בבוקר, אני מוציאה את הסיר מהמקרר, את  השקית עם הכוסברה שמה בצד, שמה מים בסיר, מוסיפה
את התבלינים ומתחילה לבשל. את הכמות המדודה של התבלינים, חוייג' ומרק
עוף אני מכינה בקופסה קטנטנה קבועה ושומרת במקפיא. רק לפתוח לשפוך
לתוך הסיר
בדרך כלל בשלב זה השעה כבר 6:30 (כן, בעשר דקות כביתי את האורות במקרר, הכנתי חמין, אורז, ומרק
תימני..זה לא קסם?) 
.
מכאן, אני עוברת לחדרים מתחילה להעיר את החברה' ולהוציא אותם מהחדרים לבושים. ככלל, לא יוצאים מהחדרים עד שהם לא מסודר (גם שלי): כאן לסדר בגדים, כאן לסדר מיטות..לא מדובר בניקיון יסודי, אלה ב- 2-3 דקות שבמהלכן החדר ניראה יפה, מסודר ומזמין. את הכלל הזה אנחנו מיישמים כל יום ביומו.י
לפעמים אני שמה מוזיקה של הרב קרליבך..כשהדיסק מתחיל בשיר "מקימי" שמקפיץ את כולנו על הרגליים. כשעוברים לשירים שיש בהם דאי דאי די די דאי או "עוד אבינו חי" אני מתחילה להתחרפן ורוקדת..הקטנים מבסוטים ומשתפים פעולה..אבל הגדולות לא ממש "אמא..את עושה פדיחות" (-: למי איכפת?י
שיגרת הבוקר הכוללת סידור החדרים, הלבשה, ניקיון אישי, הכנת כריכים ארוחת בוקר לוקחת לי שעה.י
שעה שבמהלכה מדי פעם אני פוגשת את בעלי במטבח, לוגמת איתו כוס קפה שהוא הכין לי, מנקה
את המרק ומכבה את האורז.י
ב- 7:30 כולם יוצאים מהבית, כל אחד לדרכו, ואני עם הקטנים גם יוצאת לפיזור בהליכה רגלית, ורק החמין
נשאר על האש, שומר על הבית. בחזור, אני עוברת דרך הירקן וקונה פירות יפים לכבוד שבת קודש.י


.
לרוב אני בבית בשעה 8:15. שוטפת את הפירות ומסדרת בקערה יפה (אני אוהבת לשטוף את הכל מראש
ולייבש טוב, כך הילדים לא תלויים בי שאשטוף להם) בשלב זה אני מטפלת בבגדי השבת של
בעלי, של הקטנים ושלי (אוי לי אם אני אחשוב לבחור משו לגדולות!) ומסדרת אותם יפה על המיטות.
בסביבות ה- 9:30 הקטנטן ואנוכי אוכלים ארוחת בוקר מאוחרת שבעקבותיו לרוב הוא הולך לישון.
.
בשלב הזה לרוב הקובנה נכנסת לתנור לשעה בידיוק
עכשיו, אם  צריך אני משלימה את התפילה של הבוקר, ואם לא, אני שוכבת קצת בסלון וקוראת עיתון (אני אוהבת מאוד את "יום ליום") או סתם גולשת להנאתי


ב- 11:00 בבוקר אני מסדרת את הפלאטה של שבת, מעלה את הסיר של החמין עליה וגם את הסיר של המרק
מעל המרק אני  מסדרת את הכוסברה ששמרתי בצד וגם הקובנה מצטרפת לברים שלה על הפלאטה
כשהראש כלפי מטה.


ב- 11:30 אנחנו יוצאים לסיבוב "איסוף" רגלי ומגיעים שוב הביתה בסביבות 12:15 ומיד עוברת לשלב האמבטיה: במהלך השבוע הקטנים זוכים למקלחת זריזה (כמו כולנו) אבל ביום שישי הם מתפנקים על אמבטיה עם קצף ברוגע ונחת. בזמן הזה, אני מטפלת באמבטיה: מחליפה מגבות למגבות
של שבת (לבנות רכות ומפנקות), מחליפה בין גלילי הנייר טואלט לנייר חתוך, מבריקה את המראה, מסדרת זר קטן פה ושם, מרוקן פח אשפה..בקיצור מלבישה את המקלחת גם היא בבגדי שבת.
בסיום האמבטיה, אני מלבישה את הקטנים בבגדים נוחים, וכך הם יישארו עד כניסת שבת




ב- 13:15 אנחנו הולכים לאמא שלי עם הקובנה והמרק (אנחנו גרים צמוד) והיא מצידה מחכה לנו
עם חילבה, חצאי לימון וירקות פרוסים. בשלב הזה הגדולות בדיוק מגיעות גם ומצטרפות לחגיגה, כמו כן גם הדודה  והדוד..בקיצור שמח!י
ב- 14:00 אנחנו שוב בבית ואני משכיבה את הקטנים הגדולות נכנסות למקלחת בתורן ולרוב תופסות תנומה על הספה מיד אחר כך.י
 
בחורף אני כבר מוציאה את התבניות של האוכל שיעמדו בתור על השיש. אני עובדת עם רשימה תפריט.
לכל סעודה יש את התפריט שלה ורשום מהם המגשים שיש לחמם, ואיזה סלטים יש להוציא, ולאיזה מאכל
להוסיף רוטב ברגע האחרון, או קישוט כזה או אחר
כל המאכלים מסודרים בתבניות ח"פ, וכך אני חוסכת הרבה מקום במקרר. על כל תבנית רשום "בס"ד – לכבוד שבת קודש ואת שם המאכל". גם את החלות אני מוציאה בשלב זה של היום בקיץ אני מוציאה את הכל יותר מאוחר


עכשיו מגיע הזמן שלי להיכנס למקלחת טובה, כולל פילינג, מסכה וכל מה שמסביב. שיא השיאים מגיע כשאני
שמה את החלוק שקניתי בירושלים אצל הפארסי. חלוק ורוד עם פסים אפורים. משו משו! מוסיפה לזה מטפחת ורודה גם כן..ועכשיו אני מרגישה הכי צדיקה בעולם. זה הזמן שאני, החלוק והמטפחת הולכים לנוח.
פעם התלוננתי לפני חברתי בת ציון "אני לא רוצה לנוח! אני לא רוצה  לישון! די, כולם אומרים
לי נוחי נוחי..אבל ישנתי מספיק הלילה! לא רוצה לישון עוד! משעמם לי לישון!" והיא ענתה לי שלא צריך
לישון.
רק להחשיך את החדר, לסגור עיניים ולהתחבר לשקט. אז זה מה שאני עושה. לפעמים
מדגדג לי להכין עוד עוגה...כך, בזריזות. אבל אני מתאפקת חזק.
סוגרת עיניים ומתחברת. ולפעמים גם נרדמת.
.

ב- 16:00 כבר כולם מתעוררים לאט לאט ואם יש לנו אורחים, זה הזמן שהם מגיעים אלינו
בקיץ, כשהיום עוד ארוך והסעודה רחוקה, אנחנו יורדים לגינה ומתפנקים על משקה ופאי תפוחים, או עוגת שזיפים טובה. בחורף אין זמן לזה אז רק מותר לחסל כמה עוגיות מהצנצנת בלי שאמא מרילין תראה
ואני? אני מכינה לי כוס קפה כזה טעים וגדול ולוגמת לאט לאט וחושבת לעצמי...איזה כיף של יום שישי!י
.
אני והחלוק הפארסי והמטפחת מתחילים לשים מגשים על הפלאטה לפי הצורך, וגם מסדרת כלים שיוגשו על השולחן כי הרי לא נגיש על שולחן שבת בכלים ח"פ. אחר כך אני ממלאה בשמן זית את הפמוטים ומדליקה נרות של שבת קודש. אני אוהבת להדליק את הנרות מוקדם יחסים
כולם הולכים להתלבש ובעלי בשלב זה גם
חוזר הביתה, מתארגן ויוצא לבית הכנסת
.
בזמן שהוא בבית הכנסת, אני מארגנת כמה סלטים חיים עם מינימום כלים: יש לי קרש חיתוך, סכין
טובה, קערת ערבוב וכלים נאים להגשה. גם ערכת תיבול הכוללת שמנים, מני חומץ ועוד ועוד עומדת
לשירותי. כמובן  שכל הירקות והעשבים כבר נקיים מבעוד מועד אני חותכת, מסדרת, מתבלת, והבנות מפנות לשולחן
במקביל הבנות גם מתחילות להוציא את הסלטים מהמקרר, על פי הרשימה שערכתי מראש
את הסלטים אני אוהבת לשמור בקופסאות ח"פ מפלסטיק בנפח של חצי קילו. על כל מכסה של סלט, אני רושמת את התוכן, ולאיזה סעודה הוא יוגש הבנות מסדרות אותם בכלי נאים, מקשטות ומניחות על שולחן שבת
.
כשסיימנו עם עניין הסלטים, אני מארגנת צ'יק צ'ק את השיש וביחד אנחנו מתיישבות בסלון, לרוב זה השלב
שאמא שלי, הדודה והדוד גם מצטרפים אלינו

.
כשבעלי חוזר מבית הכנסת, כולם מתחבקים בברכת שבת שלום ומייד מתחילים לשיר "שלום עליכם" תוך
כדי שכל אחד תופס את מקומו
על מהלך השבת עצמה, על חלוקת תפקידים והתארגנות של מוצאי שבתב"ה אכתוב בנפרד



19 תגובות:

סמדר אמר/ה...

כל כך יפה ומרגש!
מרילין, את כל כך מוכשרת בכתיבה , וגם אשת חיל למופת
אני מרגישה שיש לי עוד כל כך הרבה ללמוד, אני עוד בשלב של הלחץ עד הרגע האחרון
לפעמים אני מוותרת על הכנת עוגה נוספת כדי לשמור על שלום בית עם בעלי

טעמים במטבח רחוק אמר/ה...

מרילין יקירתי
כמה כיף היה לקרוא אותך
מקבלת את השבת, מקדשת את היום כולו
מבורכת את ומבורכת השבת אצלכם.

גרמת לי לגעגעוע לארץ פתאום..
יש ריח מיוחד לימים שישי שבת של ישראל ולא יעזור כלום.

נהניתי כל כך לקרוא
תודה לך ששיתפת.

RAN אמר/ה...

אשת חיל מי ימצא. את אשה צדקת ובשלנית אחו שילינג
ואי ואי ואי

אנונימי אמר/ה...

מרילין
תענוג של בלוג
נהנית כל פעם מחדש
אוהבת את מתכונייך ואותך בכלל
חנה (אמאשל...

קושקוש1 אמר/ה...

אבל מרילין...
נכון שיהיה עוד המשך??
כי מה שבעיקר חסר לי זה מהלך כל השבוע כולו
תודה רבה!!

אנונימי אמר/ה...

מרילין, ריגשת והקסמת אותי. אני לצערי עוד בשלב הלחץ של יום שישי, אבל את הצלחת לשכנע אותי שאפשר גם אחרת... ממש עשית לי חשק לנסות. מחכה בקוצר רוח להמשך. ה' ישלח לך ולכל משפחתך בריאות תמיד וכח להמשיך לקדש שם שמים בבלוג הנהדר שלך, כי זה מה שאת עושה! שמחה

אנונימי אמר/ה...

בחיי שאת פשוט אשת חיל.
ישר כוח

Y אמר/ה...

מרילין יקירתי, מרגש כלכך לקרוא את מה שאת כותבת, גם התוכן ויותר מזה האוירה הריחות והאמת והכנות שיוצאת מהכל. את אישה מיוחדת במינה ואני מרגישה ברת מזל שזכיתי להכיר אותך (קצת)
שיהיה שבת שלום
אסתי (הסמויה)

לינדוש - כי עוגות זה לא רק טעם אמר/ה...

מרילין יקירתי
אשת חייל ...חמסה חמסה תבורכי
תמשיכי לפנק את בני הבית ואת האורחים ובמטעמיך המהממים

שבת שלום ומבורכת

לינדוש

ליאת אמר/ה...

את מדהימה!! אין לי מילים לתאר אותך ואיזה כיף שאת משתפת כך שנוכל לנסות ולהיות כמוך... (למרות שקשה לי להאמין שזה יקרה) את מיוחדת ונדירה שהקב"ה יזכה אותך ואת בני משפחתך בבריאות ואושר.

אנונימי אמר/ה...

אוהבת את ריחות השבת שלך!!!אלה ריחות של הארץ..מנסה
להעביר אותם גם לבנות המתוקות שלי..ואני רואה אתהגדולה בהכנות קניות ותיכונים לאירוח שבת..שזה מחממם לי את הלב...
חיממת לי את הלב יקרה שלי תהיי ברוכה
שלך בחום
שונט

שבת ברוכה אמן לכולם

shiran=שירן אמר/ה...

בס"ד
מרילין את אשת חייל אמיתית. אני בכיף לומדת ממך. תמשיחי כך

מאריאנה

אנונימי אמר/ה...

מרילין את פשוט מתוקה, אני אוהבת לקרוא אותך.
את אשת חיל אמיתית!!
הכנתי לאחרונה את עוגת השמרים - בצק פרווה עם שמן (אומנם הוא נעלם מהבלוג אבל מזמן כבר שמתי עליו את ידי) והוא יצא לי קצת יבש.
יכול להיות שזה בגלל שאפיתי את הצמות שמרים על מצב טורבו?

הדר אמר/ה...

כמו תמיד נהניתי לקרוא על מילה!
נגה ואני מחכות להמשך!

judith27k אמר/ה...

אשת חיל אמיתית. כולן כבר העידו.
כל כך כיף לקרוא אותך.
באמת מוכשרת.
בעלת חוש אסתטיקה מפותח במיוחד, צלמת, יצירתית, כותבת, נראה שמנהלת בית למופת, בשלנית, משתפת ועוד ועוד ועוד...

נשמע לי כמו סיפור מהאגדות היום שישי הזה. מה נגיד - כמו שאת מעידה על עצמך פריקית של תכנונים וזה די מצחיק.
וכמובן ראוי להערצה ומרגש על הנתינה העצומה שאת נותנת לביתך ומשפחתך. משהו שהיה לי קשה לדמיין שקיים אם לא הייתי קוראת את מה שכתבת.
שתהיה לך שבת מקסימה.

תודה על כל המתכונים והחשק שאת נותנת לעשות וההשראה מהטוב שיש אצלך בבית.

להתראות,

יהודית

אנונימי אמר/ה...

מדהים
קראתי בשקיקה ולמדתי המון
הייתי שמחה לראות תמונות של הסלטים והתבניות במסדר

אנונימי אמר/ה...

מרילין היקרה!
בחג האחרון (נדמה לי ראש השנה) שאלתי אותך איך את עושה את הכל??
אמרת שבהזדמנות תפרטי...ועכשיו אני רואה...
שאפו! כל הכבוד!
הלוואי ויום אחד אהיה כמעט כמוך...

אוהבת את הכתיבה שלך...
מאחלת לך הרבה שבתות וחגים מלאי הכנות ואושר...

ותודה רבה!!!

אנונימי אמר/ה...

מרילין יקרה שלנו כולנו , את באמת מיוחדת ומצליחה להעביר את המסר , האם יש לך עצות לנשים שעובדות משרה מלאה ומגיעות כל יום הביתה אחרי 6 בערב - וצריכות להכין גם את השבת אני בטוחה שזה יעזור לעוד הרבה נשים .
תודה רבה

יונתן הפקות ומולטימדיה אמר/ה...

אם אפשר בבקשה ובתחנונים לקבל הסבר על החמין שאת מספרת עליו שמונח כבר ביום חמישי במקרר נשמח לקבל מתכון מפורט והסבר האם יש תהליך בישול מקדים כל שהוא לבשר או שהכל חי?