~~~~~~~~~ עבודה מול תפריט ~~~~~~~~


אחרי שהגדרתי את המטרה, ואני יודעת בדיוק איך אני רוצה  שיום שישי שלי יראה, זאת אומרת כמה שפחות עבודה, כמה  שפחות לכלוך, וכמה שיותר רוגע ומנוחה, אני צריכה לבנות את  השלד התכנוני שיאפשר לי להגיע למצב הזה.י
.

פרט לשגרה השבועית הקבועה, שאתאר יום ביומו ב"ה בפוסט  אחר, אותה שיגרה שמאפשרת לי לארגן את הבית לקראת שבת מיום ראשון כמו שכתבתי במבוא, אי אפשר להתעלם מאחד הדברים החשובים ביותר מבחינת העבודה, קרי הכנת האוכל.י

השלב הראשון, הוא כמובן החלטה על התפריט.י לתפריט שלי יש אלמנטים קבועים:י
.
.
סלטים
~
שני סוגי דגים, כאשר אחת מהן תהיה מנה מבוססת
על טונה בשימורים בשביל הבנות שמעדיפות לאכול דג
שלא ניראה כמו דג כגון ביצים ממולאים בטונה, כיסוני פילו ממולאים בטונה
או אפילו פיצהטונה
~
סורבט כל שהוא שאנחנו אוהבים לאכול
בין מנת הדגים למנת הבשר
~
 מנה של עוף - עוף שלם, כרעיים, חזה
~
מנת בשר או כבש - תלוי בחגיגיות
~
 חמין עם או בלי קציצת אגוזים בפנים
~
ג'חנון, קובנה, ביצים קשות, עגבניות מרוסקות, סחוג
שזה בא בתור סט "קומפלט" ואין דרך מילוט
~
 עוגה או שתיים, לרוב אחת פרווה ואחת חלבית
~
, קינוח או שניים, לרוב מוגש כמנות אישיות
כגון פירות בקראמל הדרים או תותים בקצפת
~
 תוספת אחת או שתיים  - ברור שאורז, אבל לפעמים עוד משו
~
קיגל ירושלים  שמחויב להופיע  בסעודה שלישית במיוחד מאז שעלית על המתכון
.
.

הגיוון והכמות  של המנות מוכתבים מכמות המסובים בעיקר, אבל  גם  מחגיגיות המעמד. עבור אותה כמות של אנשים, בערב חג  יהיו יותר מנות מאשר בשבת. אין בזה היגיון של ממש, אני  יודעת..אבל כך זה.י
חשוב לזכור שבשבת יש 3 סעודות להרים, שאני לא רוצה לשעמם את המסובים עם מנות שחוזרות על עצמן..והכי
חשוב..אני לא יכולה לשעמם את עצמי בלהכין את אתו דבר כל הזמן, או חס ושלום לאכול אותו דבר.
.י
לאמיתו של דבר, לא פעם גם הבנות וגם בעלי הצהירו שהם היו מאוד שמחים אם לעוף היה אותו טעם כל
פעם, ושבהחלט  מספיק 4-5 סלטים על השולחן, ואפילו 2 או 3, ושזה  בסדר גמור לאכול אותה עוגה במהלך כל השבת. ואני  בטוחה שהם ממש מתכוונים לזה. אבל המציאות היא שהפרה  רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק. י

כשאני מרכיבה את רשימת הסלטים אני לוקחת  בחשבון מספר פרמטרים.


צבעוניות: חשוב לי שיהי מגוון של צבעים על  השולחן. קצת אדום (העגבנייה, צנון, גמבה) קצת
כתום (גזר, בטטה, דלעת, דלורית, פלפל כתום) גם  צהוב (תירס, פלפל צהוב, שעועית צהובה) ירוק
בוודאי (חסה, תרד, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, קישוא כרוב, ברוקולי, מלפפון, פלפל ירוק, שומר, ארטישוק ועוד שפע  ירוק), לבן (כרישה, תפוח אדמה, כרובית, פיטריות, לפת, שורש  סלרי) והסגול (כרוב סגול, חציל, בצל סגול, וסלק). י
.
מרקמים: אני אוהבת שיש סלטים שהם  ממרחיים (הרי יש כמה חלות טובות לחסל) וגם
סלטים שהם פריכים ומתפצפצים בפה
.
בסיס התיבול: חלק מהסלטים יהיו על בסיס  מיונז, חלק על בסיס שמן זית. חלק יהיו  חמוצים (ירקות כבושים או שרמולות למיניהם) וחלק  על גבול המתוק (סלט בטטות למשל)י

מסורתיות מול חדשנות: חלק יהיו קלאסיקות  שאני בטוחה שקולעים לטעם של כולם, וחלק
לנועזים יותר כגון בסלט מנגו וכוסברה . כי  אני חייבת לנסות טעמים חדשים.י




כשאני מגבשת את תפריט לשבת או לחג או לכל אירוע, אני  שואבת המון מן היצע העונתי (למשל עוף בערמונים בחורף  או עוף ברימונים בסתיו), רעיונות ממתכונים מתוך ספרים  שיש לי, או  מתכונים שמופיעים ברשת בפורומים השונים וגם פה ושם מתייעצת עם בני הבית. אני עשויה לשאול את בעלי איזה בשר הוא
רוצה, או את הגדולה, איזה עוגה היא רוצה למשל.י 
 אבל אני לא מתחייבת. הם יודעים.י כי אם אחרי זמן מה, מתכון או רעיון אחר משך את תשומת  ליבי (בעיקר תמונות עושות לי את זה) אז בקשתם תידחה
לפעם אחרת. כי קשה לי..לא יכולה לדחות סיפוקים מול מאכל  שאני רוצה להכין. התמונה פשוט לא יוצאת לי מהראש..ואני חייבת פשוט חייבת. במיוחד אם המצרכים זמינים לי.י
.
את רשימת המאכלים המתוכננים אני רושמת על גבי גיליון אקסל. בהתחלה בצורה אקראית, אחר כך מסדרת אותם  בעמודה ארוכה, לפי סדר הסעודות. אני חייבת לציין, שהשלב  הזה של גיבוש התפריט והתעסקו עם האקסל מהנה בצורה  בלתי רגילה. ופעמים רבות כשאני "סוגרת" את התפריט ואומרת  לעצמי, הנה סיימתי עם השלב הזה...אז יש לי צער מסוים.י צירפתי כאן לדוגמה את רשימת המתכונים בשבת לך לך
כפי שאז רשמתי בקובץ אקסל - לחץ להגדלה
.

(יש המשך אבל אני חושבת שזה מציג מספיק את הרעיון)
.
.
השלב הבא הוא כפול:י
מצד אחד להדפיס את המתכונים הרלוונטיים, ומצד שני להכין רשימת קניות  מניסיון מר, אם מתכון דורש שייצמדו אליו (עוגה למשל) אני  מדפיסה תמיד! הרי קרה לי לא פעם שדוקא בזמן שאני רוצה להתחיל ולאפות או לבשל..דוקא אז האתר שממנו לקוח המתכון לא עולה, או האינטרנט שלי לא תקין..איזה עוגמת נפש! בנוסף
לזה, לעזוב את עמדת העבודה ולכת למחשב (שאומנם נמצא
במטבח) ולבדוק את השלב הבא..זה בזבוז של זמן יקר. כדי שהעבודה תזרום  אני צריכה את המתכון מול העיניים.י את כל המתכונים הרלוונטיים אני מעבירה
לוורד, משם אני מגדילה לכתב ברור וגדול ומדגישה את  הכותרת. כי מצד אחד אני לא יכולה לעבוד עם כתב קטן ומצד שני  אני רוצה למצאו את המתכון התורן במהירות. אין זמן להתקשקש.י
.
את רשימת הקניות אני מחלקת ל- 2.י
הרשימה שבאחריותי כוללת עופות וירקן. את העופות אני קונה שלמים וטריים ליד הבית. לגבי פירות וירקות, אם
מדובר בכמות קטנה אני קונה בדרכי מהגן ומעמיסה על  העגלה (הרסת את העגלה עם הירקות שלך - אומר בעלי) ואם  זו כמות גדולה אני מזמינה טלפונית.
בצל יבש אני קונה רק  בהזמנה טלפונית פעם בכמה שבועות ומקבלת עד הבית  ארגז של 20 קילו בערך. שום אני קונה פעם בשנה קצת אחרי  פסח: אני הולכת  לירקן, בוחרת ארגזים (כ- 20 קילו) והוא מביא לי אותם במהלך היום. בעלי ואני מנקים אותם יחדיו (זו
אחת המשימות הכי רומנטיות שבני זוג יכולים לעשות ביחד אל תשאלו), ומתחילים תהליך של ייבוש. חלק משיני השום  אני טוחנת מייד עם הקליפה הדקה שיש בעונה  הזו, מוספה מעט שמן, מחלקת למיכלים קטנים ומקפיאה

.
.
הרשימה השנייה שהיא באחריות בעלי כוללת את  כל השאר. הוא מקבל ממני דף אקסל עם כל
המצרכים ממוינים לפי קטגוריות. להלן דוגמה
.
השלב הבא הוא מצבת עבודה. מתי אני עושה מה?י אני מתבוננת בתפריט על כל מרכיביו, ומפרקת את
המתכונים לתחנות.י
אני בודקת היטב איזה מלאכה / תחנה אני  יכולה לעשות הכי מוקדם שאפשר. אם
אפשר לעשות את זה 4 ימים מראש, אני אעשה את  זה 4 ימים מראש. המטרה היא להשאיר כמה שפחות לקראת הסוף. וזה מכמה סיבות. קודם כל...כל הזמן אני מזכירה לעצמי איך  אני רוצה שיום שישי שלי יראה. אני נדבקת למטרה  שלי: שישי שאנטי! ושנית, בבית עם ילדים, ובפרט  קטנטנים, צריך להיות מוכן להפתעות..מכל סוג.י

למשל ביום חמישי בערב, יום לפני ראש השנה  בשנה זו, הקטנטן פיתח חום גבוה. כמובן שהוא בילה את כל
הלילה בידיים שלי, ולמחרת בבוקר ביקרנו במרפאה. וכל  זאת כשאני מצפה ל-כ 20 אורחים, חלקם בפנסיון מלא לכל החג.י
ברור לי שאם לא הייתי סופר מאורגנת ומבצעת  את כל המשימות מבעוד מועד הייתי די נלחצת. אבל זה לא  קרה, הגעתי למרפאה בשאנטי (המרפאה הייתה ריקה!) וחזרתי  הביתה בשאנטי. י

מה זה להתארגן מראש כמה  שאפשר? אתן דוגמה קטנה. דוגמה חייה מעכשיו.י ביום חמישי הקרוב ב"ה אנחנו חוגגים גם הדלקת  נרות עם המשפחה (כ- 15 איש) וגם חוגגים לאמא  שלי יומולדת. התפריט כדלקמן:י
הע

טארט בצל מטוגן אנשובי וזיתים שחורים, בסגנון פיסאלדיאר
 קעריות פולנטה פלפלים, שום אפוי וגבינת מנצ'גו
 לחם מלא עם עגבניות מיובשות ותימין
קרם חציל עם קוביות עגבניות מקולפות
מוקפצות בשמן זית ומרווה
 סלט שומר תפוחי עץ ובצל סגול בוינגרט תפוזים
 סלט סלק תפוזים ופקאנים דלעת צלויה על תבשיל של קינואה זרעי דלעת
ועשבים בהגשה עם יוגורט עזים ובצל סגול
לביבות בטטה ממולאות גבינת עזים ורוזמרין
מוגש עם יוגורט כבשים
לביבות כרובית מוגש עם מטבל גבינה וכוסברה 
 פנאקוטה לימון בכוסות קטנים בכמה וריאציות: תות ורוטב
תות, אשכולית אדומה + רוטב אשכולית, בננות וקראמל
 פאי שקדים ואגסים
 משקה סיידר חם עם קינמון, יין והל
.
.
.את התפריט העברתי לאקסל, פירקתי לתחנות  על פני ימי השבוע מיום ראשון ועד ליום
האירוע (יום חמישי) כמובן שלקחתי בחשבון שביום שלישי  העדר מהבית מהבוקר מוקדם ועד 17:00 בקירוב (טיול לגליל) ושביום  רביעי עד השעה 13:00 אהיה תפוסה עם הסדנה
.
(לחץ להגדלה)
 

היום אומנם רק יום ראשון (בזמן כתיבת שורות אלה) אבל  ביצעתי את כל המשימות שלי המוכתבות ביום ראשון:י
הכנתי שיני שום אפויות עבור המתכון של הקעריות פולנטה (בתוך  נייר כסף עם  שמן זית ומלח)י
 אפיתי את הסלק בשביל הסלט סלק תפוזים ופקאן (בתוך  שקית קוקי עם מעט שמן זית)י
 קליתי את החצילים בשביל הקרם חצילים   אפיתי את הבטטות על קליפתם בתנור בשביל המתכון של
הלביבות (גם מעכתי  אותם למחית ושמנתי מעט את פני המחית)י 
 בישלתי את הכרובית בשביל הלביבות כרובית
ומעכתי למחית כמו עם הבטטות
יצוין שאת השום, הסלק הבטטות והחצילים  הכנסתי ביחד לתנור..אם כבר התנור עובד, צריך  לנצל אותו

זהו להפעם..ב"ה המשך בקרוב

16 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מה, זה אמיתי? זה נראה כמו מטבח תעשייתי, לא כמו משפחה. כל הכבוד לך, זה ממש אהבת האוכל, היצירתיות והמשפחה

אנונימי אמר/ה...

וואו, אני נפעמת! איזה סדר ואירגון. הכל טוב ויפה, אבל מה עם הבישולים היומיים? איך זה נכנס לסדר היום? מה עם שאר המטלות, להיות עם הילדים?
את אשת חייל!

Smadar אמר/ה...

תענוג צרוף לקרוא את כתבותיך.
את נותנת השראה נעימה וחוויה מאוד אסטתית וחושנית לקוראים.
מחכה להמשך בקוצר רוח

אנונימי אמר/ה...

וואו מרילין!!
אין כמוך!
כל הכבוד!!!!
שבת שלום!!

judith27k אמר/ה...

נראה לי שאת לוקחת כמה שפים טובים בכיס הקטן שלך- עם ההתארגות המופתית הזאת.
ולפי מה שהבנתי אין לך גנים יקיים, נכון ? לא יעזור, זה אופי,אהה?!
מה קורה עם כל מה שהכנת ביום ראשון? את מקפיאה לשמור על טריות ליום שישי?
את מרתקת ומצחיקה. כיף לקרוא אותך וללמוד ממך. את עושה לי כזה חשק עם המתכונים שלך והתמונות המעוררות תיאבון.
אני מרגישה שאני לומדת ממך ה מ ו ן ובכיף.
שתהיה לך שבת מנוחה מקסימה ורגועה.
נצפה בהתלהבות לפוסט הבא שלך.

אנונימי אמר/ה...

מרילין, אני הולכת לנסות ללמוד ממך משהו.אני בדיוק הפוכה ממך. הכל אצלי נעשה בלחץ, ברגע האחרון. בימי הקיץ, הקניות לשבת גם הן נערכות ביום שישי. כל היום בלחץ. כל כך בא לי להצליח ולקבל יום שישי שאנטי. אבל איך זה להתחיל שבוע עם עול של שבת? זה לא מעיק? מעייף? אין יום מנוחה מטרדות במחשבות על אוכל של שבת.

אנונימי אמר/ה...

מרלין, תודה על השעור המעניין והאסתטי, עוקבת אחריך בהנאה ובהשתאות ומנסה ללמוד ממך
האם תוכלי לכוון את ההוראות לגבי הכנת השבת למי שממש לא מבין בהתארגנות, למשל:
את הירקות שהכנת כבר ביום א' את מקפיאה? איך אורזת כדי שלא יתקלקל במהלך השבוע?

תודה מראש
אילה

אנונימי אמר/ה...

שלום מרלין, חיכיתי בקוצר רוח לכתבתך. קודם כל שאפו על הכתיבה , על הסדר , ועל ההומור שאת מתבלת את כתיבתך.
דבר שני , נשאר רק לקנא עלהסדר המופתי , התכנון והארגון. זה נשמע כמו פלא ,או קסם.אם כך את מרלין הקוסמת, האם כל מה שאת עושה זה בהינף שרביט? ממש לא . המדובר פז בדבורה עמלה וחרוצה. אלמד ממך כמה דברים, אם כי אני רחוקה מאוד. כל הכבוד . המשיכי לכתוב לנו זה מעניין ואמיתי.

הדר אמר/ה...

אוי כמה שאני אוהבת לקרוא אותך !!! תענוג אמיתי!
ואני מסכימה איתך לגבי החוויה הרומנטיות של ניקוי שום, פעם הבאה שניפגש נחליף חוויות.....

Reut אמר/ה...

מי שמוזמן אליך לשבת פשוט הרוויח
אין אין אין עליך, פשוט אין לי מילים
שה' תמיד ייתן לך המון כוחות
:)
כייף לבוא לבקר בבלוג
תמשיכי תמיד לכתוב, לבשל ולאפות בהנאה

Meravs Blog אמר/ה...

מירילין יקירתי
אני פשוט משוק מיכולת ההתארגנות שלך.
אצלי אין מצב שאני אצליח בכלל לחשוב ביום ראשון מה אני הולכת להכין לכבוד שבת. לא מצליחה לדמיין את עצמי יושבת ומכינה כזו רשימה.
אני מורידה בפנייך את הכובע! את מדהימה ויש הרבה מה ללמוד ממך.
ואני עדיין לא מדבר על כמויות האוכל שאת מכינה בכל סוף שבוע. אניחושבת שאם בעלי היה קורא את הרשומה הזו, הוא פשוט היה רוצ להתחתן איתך!!

אולי השבת אכין את הקיגל שלך, הוא נראה מצויין.

חיבוק גדול ממני ונשיקות
מירב

איה ו. אמר/ה...

מרילין, את אחת ויחידה.

באמת.

אני מאורגנת ומסודרת, אבל לא מגיעה לקצה שלך....

וגם אוהבת שיש לי קצת בלגן, בכל זאת...

לסיכום- כל הכבוד וישר כח!

אנונימי אמר/ה...

כולכן כאן כתבתן למרילין ,אני דווקא כותבת לכן אלו שגולשות ונהנות ללא ספק מהבלוג של מרילין!
אני חברה קרובה של מרילין,אני יכולה להעיד עליה שאצלה זה כבר דרך חיים כל ההתארגנות והסדר,
יש הרבה מה ללמוד מהאישה היקרה הזאת,להגיע לערב שישי מבלי להרגיש לחץ ועייפות להיפך להגיע עם סיפוק גדול ועם הרבה אהבה ונתינה לבעלה
לילדים ,ולבית -אין מילים !!
כל אחת חייבת לקחת משהו מהיופי הזה -ברור שלהגיע לרמה של הסדר של מרילין קשה מאוד ,אבל לעשות צעד אחד קדימה כולנו חייבות.
ואל תשכחנה להגיד על כל דבר שאתן עושות
"הכל לכבוד שבת קודש"




ולך מרילין חברתי היקרה
אני את הנוק אוואוט ממך כבר קבלתי שבוע שעבר,
יש המון מה ללמוד ממך
שה' יברך אותך בכל אשר תפני
תמשיכי לבנות את הקן שלך באהבה עצומה כזאת ולעשות נחת רוח לבורא
עולם,
מאחלת לך שכל משאלות ליבך יתגשמו לטובה ,
אוהבת
ר.א

פנינה אמר/ה...

מרילין יקרה,
התארגנות כזאת אני עושה רק בחגים אם אני מארחת. לשבת אני מתחילה רק ברביעי לארגן ובזכותך אצחיל מוקדם יותר. יש לי עוד דרך ארוכה...
תעשי לכולנו טובה ותלמדי אותנו איך לתחזק כמו שצריך את הבית. אשמח אם תחלקי את שגרת היומיום שלך לחודש או לפחות לשבוע. אני בטוחה כי ביתך בוהק ללא רבב בכל שעה משעות היום ולזה עוד לא הצלחתי להגיע..
תודה,
פנינה

Odelia אמר/ה...

מרילין יקרה,
אמנם רק עכשיו התוודעתי לבלוג שלך
אבל אני מוקסמת ממך לגמרי!
את כמו קוסמת!!
אנא הוסיפי פרקים להדרכה המיוחדת הזאת - איך מתארגנים בנחת לכבוד שבת.
אני בטוחה שזכויות רבות יתווספו לך, אם עוד כמה בתים יגיעו מאורגנים לשבת, קצת יותר מדקה לפני הצפצוף, ולא עם לשון בחוץ :-)
איך את שומרת ומאחסנת את כל המרכיבים מתחילת השבוע?
על חלק מהדברים (כמו בצק) כתבת כי את מקפיאה, ומה עם השאר? ירקות אפויים או צלויים, למשל, אותם את מכינה כבר ביום ראשון?
מה עם הדגים? מתי ואיך את מכינה ומאחסנת?
אנא תרמי לנו מעצותיך הברוכות!
שתזכי תמד לאחר ולהיות מאלו שנותנים בשמחות, בבריאות ובלב שמח!

אודליה.

אנונימי אמר/ה...

כל הכבוד. נראה שמרבית מזמנך את מקדישה לאוכל. יש לך זמן להיות עם הילדים? לשבת איתם קצת, או אפילו זמן לעצמך. תזכרי שאוכלים כדי לחיות ולא להיפך.
כל טוב והרבה כוחות להמשיך