~~ מכתב מהמטבח שלי, מתכונים וסיפורים ~~



~~ סלמון בציפוי פסטו פיסטוק לימון מוגש עם סלט ברוקולי ~~
בס"ד

  ערב טוב!

מזמן לא פרסמתי מתכון של דגים, שזה די תמוהה כשלעצמו במיוחד לאור העובדה שאנחנו אוכלים במהלך השבת 3 מנות דג שונות!! אממה...הזיקנה? העצלנות? אני בקושי מביאה את עצמי יותר לצלם אוכל.
כשאני מוציאה את המצלמה, זה בשביל לצלם את הילדים.
מזל שיש את הצילומים שנעשים עבור העיתון... עכשיו שאני חושבת על זה, יכול להיות שכבר לא כל כך בא לי לצלם כי אני אומרת לעצמי, בשביל מה לטרוח? הם עושים את זה פי מיליון יותר טוב ממני.

הסלמון שאני מביאה לכם היום, עם הציפוי העשיר שלו, ועם הסלט, מאוד מאוד טעימים. כדאי.

 

~~ סיגארים ממולאים בטונה, תפוחי אדמה ופטרוזיליה ~~



ואם כבר אנחנו מדברים על דגים, ואם יש לכם במקפיא כמה עלי סיגאר לסיים, יש את המתכון הישן והטוב לעלי סיגאר ממולאים בטונה, תפוחי אדמה ופטרוזיליה (לחץ על הקישור), אבל הפעם עם תמונה נהדרת מצוות הצלמים.


~~ שולחן ערוך ~~

כבר חשבתם כיצד תערכו את שולחן החג? בשנה שעברה הלכתי על גוונים של סגול וורוד, אני אישית מאוד אהבתי, ניצן אמרה שיש לי טעם עיראקי, בכל מקרה, את השימוש במפה מאל בד כניראה אשחזר, הן יפות ונוחות מאוד. עוד רעיון שמאוד אהבתי הוא לצבוע את האגוזים בפסים מזהב בעזר טוש "טוליפ". אפשר לראות כאן (לחץ על הקישור) אם כי השולחן קצת מרוחק מדי ולא ממש רואים.

עם הטוש המוזהב אפשר גם לכתוב את השמות שכל בני המשפחה והאורחים על מגבות לבנה אישית שתשמש לנטילת הידיים, ואף על כריות ההסבה של כל אחד.
בשנה שעברה גם הוספנו לכריות פרפרים לבבות ו"ברוכים הבאים" לאורחים החביבים שלנו.

                     
                     ~~ אז שברתי את המבטח ~~


 
או!! הנה!! סוף סוף הנגר הגיע!! ואיתו האלמנטים העיקריים של המטבח.. מי יכול לחשוב שמהקוביות האלו יצא מטבח בסוף?!

רואים גם את הקירות מקולפים, וגם הכנות לשקעים – הפעם דאגתי לשקעים יותר איכותיים (כולם גביס), זוגות זוגות, וב- 4 מקומות שונים לאורך השיש _שזה יוצא 8 סה"כ). במטבח הקודם הייתה מצוקת שקעים רצינית ומצאנו את עצמנו מרכיבים מפצלים פעמים רבות. לא עוד.




~~ השום הירוק הגיע!! ~~
ההנה סוף סוף הוא הגיע, הוא טרי, הוא זול, הוא מריח נפלא (שנוי במחלוקת) וזה הזמן לקנות אותו.

כשהשום טרי טרי, אין צורך ממש לקלוף אותו, רק מסירים את השכבה החיצונית הקליפה הפנימית כמעט בלתי קיימת.

את כל שיני השום מפרידים ומרסקים (עם הקליפה הפנימית) יחד עם מעט שמן זית עד למחית חלקה מאוד. מוכרים בחנויות לממכר כלים חד פעמים קופסאות מאוד קטנות, תכולתם בערך רבע כוס, ובעיניי זה ממש מושלם לשמור בהם את השום המרוסק. שומרים במקפיא, ומדי שבוע מוציאים קופסא למקרר. לרוב 20 קילו שום טרי יספיקו לכל השנה.

לפעמים לא.

מהגבעולים הירוקים אני מכינה פסטו עצבני: שוטפים אותם היטב, מרסקים יחד עם שמן זית נדיב, והנה ממרח שום ירוק מהחלומות. נפלא למרוח שיכבה דקה ממנו על פרוסת לחם, כבסיס לכל כריך ואף לעשיר בו תבשילים. גם את הפסטו אני שומרת מקופסאות קטנות במקפיא.



 

בשורות טובות!
מרילין









אין תגובות: